כלנית – פרח של אהבה
כלנית (Anemone), כך מספרת האגדה זהו פרח שבא מאהבה. זפיר, אל הרוח חי בהרמוניה עם אשתו, כלוריס- אלת פרחים. אולם פעם כאשר זפיר טייל בשדות הוא פגש בבת אלים יפיפייה. למרות שזפיר אהב את אשתו הוא התאהב בבת האלים היפה, אנמון, והיא התאהבה בו.
כאשר כלוריס, אשתו של זפיר שמעה על אהבתו של בעלה, היא עקבה אחרי שניהם בשדות. כאשר ראתה שזפיר ישן, היא פנתה אל אנמון ואמרה לה "בואי איתי, יפה, ואקח אותך אל שדה פרחים מרהיב...". אנמון הלכה בעקבותיה ואז כלוריס.... הרגה אותה.
כשזפיר התעורר משנתו הוא גילה לתדהמתו שאהובתו מתה, וזעק אל אלת האהבה שתחזיר אליו את אנמון, אהובתו. אלת האהבה השיבה לו שלא תוכל להחזירה, אולם היא תנסה בגלל אהבתם העזה. אלת האהבה לא הצליחה להחזיר את אנמון, אך היא כן הצליחה להפריח פרחים אדומים ויפים ככלה, לכן אנו קוראים לפרחי אנמון - כלנית, בעברית.
כלנית – עכשיו, גם בגינה הביתית.
כלנית נכנסת להגדרה של צמחי בר, ואכן רובנו רגילים לראות פרחי כלנית בשדות פתוחים ובצידי הדרכים. מה שלא כולם יודעים הוא שהרבה מאוד פרחים שנחשבו עד לא מכבר לפרחי בר "עשו עלייה" לגינה הביתית.
כיום, שילוב של פרחים, המכונים פרחי בר, בגינה הביתית הוא הרבה יותר מסתם טרנד. גידול כלנית בגינה האינטימית יכול להביא לתמורה גדולה ביחס להשקעה הקטנה הכרוכה בגידולה. כך שלמעשה זריעה של פקעות כלנית תשנה את פני הגינה הביתית בעונת החורף.
כלנית שייכת למשפחת הנוריות אך גם שייכת למשפחת הגיאופיטים, משפחה של פרחים בעלי בצלים ופקעות אשר נכנסים לתרדמת למשך כמה חודשים בשנה, תרדמת אי שם מתחת לפני השטח. לכן אם החלטתם לגדל כלניות מוטב לשתול לצידן גם פרחים אחרים כדי לא "לבזבז" שטח יקר. רצוי לבחור בסוגי פרחים אשר מותאמים לתנאי מזג האוויר הישראלי דוגמת נוריות, נרקיסים וכו'. כך לדוגמה מומלץ מאוד לשתול פקעות כלנית ולידם נוריות, בצורה כזו אפשר להבטיח פריחה עוקבת ומתמדת בגינה הביתית.
היתרונות של גידול צמחים גיאופיטים, כגון כלנית טמון בכך שהם אינם דורשים השקיה מרובה ופריחתם, קצרה ככל שתהיה, משגעת.
זריעת כלנית - לעבודה ולמלאכה!!!
פקעות כלנית יש לשתול בחודשים אוקטובר עד דצמבר. הפריחה המשגעת תגיע בשלהי החורף סביבות כניסת האביב. כדי ליהנות מפריחה מרהיבה ואופטימאלית, יש לשתול פקעות כלנית באזור רווי שמש.
כלניות מתנשאות לגובה הנע בין 20 ל-40 סנטימטרים, ולמרות שכולנו מכירים היטב את אותה כלנית אדומה, כלניות מגיעות ברפרטואר רחב של צבעים, ביניהם אפשר למנות: לבן, ורוד, כחול, סגול וכו'. רמת ההשקיה הדרושה היא בינונית, אולם טרם שתילת הכלנית, יש להשרות את הפקעות במים למשך יממה שלמה. את הפקעות יש לשתול בעומק של 5 עד 10 סנטימטרים בתוך האדמה.
בניגוד לפרחים אחרים ממשפחת הגיאופיטים, אין הכרח להוציא את פקעות הכלנית מן האדמה ולאחסנן, לאחר קמילתן. אולם אם יש סיכוי לחדירת מים באזור הפקעות, מוטב להוציא את הפקעות ולאחסן במקום קריר, שכן הן עשויות להירקב בתוך האדמה.




